טוב, הלוואי וזה היה כל כך פשוט.
קהילות הן דינמיות, גמישות ומעניינות, שדורשות תשומת לב יומיומית והרבה חשיבה מאחורי הקלעים. ועל מאחורי הקלעים הזה אני רוצה לדבר איתכם היום.
קהילות, שהפכו לאחרונה לבאזז הכי חם ברשת וגם מחוץ לה, היו כאן מאז ומעולם. מה קרה לאחרונה? אולי הבנו שעם כל הניתוק הדיגיטלי, אנחנו בכל זאת יצורים חברתיים? אולי קיבלנו אפשרויות נוחות לתקשר גם ברשת, ואולי גם יש מי שדוחף ומעודד את כל הקהילות האלו, כי יוצא לו משהו מזה? כך או כך אי אפשר להתעלם מהן, ולכן, אם גם לכם מדגדג באצבעות ובראש להקים קהילה, כדאי לעשות זאת כמו שצריך.
אז קהילות זה לא רק כיף. זה גם אסטרטגיה ותכנון מראש כדי להגיע לטעם המדויק.
כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון כשניגשים להקמת קהילה:
- תכנון לגדילה והתרחבות – כמו בכל מיזם טוב, מומלץ להתחיל בקטן – עם כמה חברי קהילה פעילים, ולבדוק לאט לאט, איך וכיצד זה עובד בצורה הטובה ביותר. למרות זאת כדאי לחשוב מראש על גדילה והתרחבות ולתכנן את הקהילה כך שתתמוך בגדילה הזו. כדאי להיעזר במחזור חיי קהילה כדי להבין מהם השלבים הצפויים לנו בקהילה.
- העצמה מתמשכת של חברי הקהילה – חברי הקהילה ימשיכו להגיע אליה רק אם היא תביא להם ערך ותועלת. לכן עלינו לחשוב כל הזמן איך להעצים את חברי הקהילה – לתת להם ידע מקצועי, תמיכה, לענות על צרכים בסיסיים וכד'.
- יצירת מנגנוני פידבק – קהילה טובה היא כזו שכל הזמן לומדת מהשטח, כלומר מחבריה, מה נכון ומדויק לה. כדאי לבסס מראש מנגנונים שיעזרו למנהלי קהילה להרגיש את הדופק שלה – אילו תכנים עובדים טוב, מה מצפים חברי הקהילה מהמנהל, מה הם אוהבים ולמה הם זקוקים.
ועוד אני ממליצה – לפני שניגשים לתכנן את הקהילה, כדאי לעשות שלב מקדים של בניית חזון וייעוד לקהילה. איך לבצע את השלב הזה? כאן.
כל מה שצריך כדי להקים קהילה כמו שצריך. קחו נשימה עמוקה ו… שוט.
איך מתכננים קהילה כמו שצריך? בספרות מתוארים 9 צעדים עיקריים שיעזרו לנו לתכנן היטב את הקהילה שלנו:
1. מטרה – תכלס זה השלב הכי חשוב. כי כמו שאמר שייקספיר "סיפור מסופר בדרך הטובה ביותר, כאשר הוא מתוכנן כראוי". ובכן – גם קהילות. כדי להתחיל נשאל את עצמנו 3 שאלות מפתח:
א. איזה סוג של קהילה אני בונה?
ב. למה אני בונה אותה?
ג. עבור מי?
קהילות קמות מכל מיני סיבות. חלקן סביב ענין משותף (מעריצי להקה, נפלאות הדייג בתמזה או המרדף אחר תמונת הדוכיפת המושלמת), חלקן סביב רעיון או מטרה (למשל אנטי מלחמה), וחלקן סביב תחביב או נושא. זה לא משנה איזו קהילה יש לנו, כל מי שמעורב בה אמור להרגיש טוב יותר אם המטרה לשמה הוקמה ברורה.
וזה מביא אותנו לנושא הכי חשוב – קהילות מוצלחות מתפתחות כדי לענות על הצרכים המשתנים של חבריה ובעליה. אם לא נמלא צורך אמיתי, חברי הקהילה לא תהיה להם מוטיבציה לחזור לקהילה. לכן, בשלב המטרה חשוב מאוד להבין איזה צורך הקהילה אמורה למלא בחיי חבריה. כדי לענות על השאלה חשוב להבין באיזה תחום בחיי החברים הקהילה נמצאת? האם בתחום העבודה, הפנאי, המשפחה, בתחום הרוחני, וכד'. חשוב מאוד שהקהילה תספק ערך ותועלת לחברי הקהילה בדיוק בתחום הספציפי שלשמו היא הוקמה.
איפה חברי הקהילה יפגשו ומה הם יעשו במקום המפגש? גם על זה צריך לחשוב.
2. מקומות מפגש. כל קהילה זקוקה למקומות מפגש – חישבו על הפאב השכונתי, המטבחון במשרד, הכנסיות ובתי הכנסת. מקומות המפגש בקהילות יכולים להיות פיזיים או וירטואליים (וכמובן שרצוי שיהיו גם וגם). מקום מפגש און ליין יכול להיות רשימת תפוצה, קבוצות פייסבוק, צ'טים, פורומים באתר עצמו ושילובים של כל אלה.
כדי לבנות קהילה מוצלחת צריך לחשוב על מקומות מפגש שתואמים את מטרת הקהילה ואת הצרכים של חבריה.
כשאנחנו חושבים על מקומות המפגש חשוב לבחון:
א. איפה נרצה שיתקיים המפגש? אם מדובר במקום פיזי – חשוב שיהיה נוח לחברי הקהילה להגיע (כן, גם עניין החניה הוא קריטי) ויתמוך במטרת המפגש עצמו (אם חשבנו על דיון פתוח, חשוב שיהיה נוח לקיים דיון במקום – למשל שלא יהיה רועש מדי). כשמדובר במקומות מפגש און ליין כדאי לתכנן מראש מקום תואם לקהילה – היכן נרצה שיתקיים הדיון? באתר שלנו, בקבוצת פייסבוק או וואטסאפ, וכד'.
ב. גמישות מקומות המפגש – חשוב מאוד להבין שקהילה יכולה לגדול ולהתפתח, ולכן גם אם התחלנו בקטן (ומומלץ להתחיל בקטן), כדאי שנחשוב האם מקומות המפגש יתמכו בקהילה גם כשהיא תגדל. האם הפורום שהכנסנו לתוך האתר שלנו יתמוך בדיונים מרובי משתתפים? האם קבוצת הפייסבוק מתאימה לדיון ומעורבות בנושאים רגישים גם כשהקהילה תהיה גדולה יותר? האם הבר השכונתי יוכל להכיל גם את חברי הקהילה העתידיים וכד'.
ג. אווירה במקומות המפגש – איך נרצה שאנשים ירגישו במקומות המפגש? נעים, שקט, מדליק או היפסטרי? מה נרצה שהם יחוו כשהם נכנסים לפורום או לקבוצה הוירטואלית שלנו? האם צבעים רגועים, מסך קופצני או כללי התנהגות ברורים?
מי הם חברי הקהילה שלנו? ולמה שיגיעו אלינו?
3. מי הם חברי הקהילה? את מי נרצה למשוך לקהילה שלנו, ולמה? מה מאפיין את חברי הקהילה ומה חשוב לנו לדעת עליהם? מהם הפרופילים של חברי הקהילה? מה הם ידעו אחד על השני והאם זה שונה ממה שאנחנו, כמנהלי קהילות, נדע עליהם? חישבו למשל על קהילות של גיימרים – לכל גיימר יש שם משתמש (פרופיל ציבורי), יש לו סוג של כרטיס שלו (פרופיל אישי) שבו יותר מידע כמו למשל – היסטוריית משחקים וניקוד, ויש גם את מה שאנחנו, כמנהלי הקהילה, יודעים עליו (פרופיל המערכת) – מתי הוא משחק, באיזה דפדפן הוא משתמש, כמה הוא מעורב, ועוד ועוד.
4. תפקידים בקהילה – אילו תפקידים נרצה לייצר בתוך הקהילה? האם נרצה לגייס מומחים, אנשי תוכן – כותבים, עורכים, שוטרים שידאגו לשמור על הסדר, מארחי אירועים, ספונסרים ועוד. קהילה מתפתחת זקוקה למגוון תפקידים וכדאי לחשוב עליהם מראש.
5. מנהיגות בקהילה – אנשים אוהבים לבסס השפעה דרך קהילות, ובצדק. מנהל קהילה טוב יודע לזהות מי מהאנשים שמבססים השפעה יכול להיות מנהיג פוטנציאלי ולסייע לו לצמוח בתוך הקהילה, כך שיביא ערך לחברי הקהילה ויסייע בהשגת מטרתה. כדאי לחשוב האם נרצה לגייס מנהיגים בקהילה בשכר או בהתנדבות? אילו תפקידים נרצה שהם יעשו? למה כדאי לנו לתמוך בהם ובאיזו דרך, ועוד.
איך אנחנו מצפים שחברי הקהילה יתנהגו בקהילה? גם על זה כדאי לחשוב מראש
6. כללי אתיקה – האתיקה היא סט של התנהגויות וסטנדרטים שקבוצת אנשים החליטה לחיות לפיהם. ברשת, סטנדרטים ואתיקה הם אתגר לא קטן משתי סיבות עיקריות – ברשת אנשים אומרים דברים שהם לא מעיזים אוף ליין, ובאופן כללי האינטרנט נחשב מקום ללא אוטוריטה, מקום בו כולם שווים (בעיקר ברשתות החברתיות). ואם זה לא מספיק, הכלים לאכיפת סמכות מורכבים מאוד ברשת. כל זה אומר שעלינו לחשוב היטב מהם כללי האתיקה שנרצה לבסס בקהילה שלנו, איך נאכוף אותם ומה יהיה ה"עונש" על הפרתם. מאתגר, אבל אפשרי.
7. אירועים בקהילה – כל קהילה נפגשת ומתאחדת ע"י אירועים – ארוחות ערב משפחתיות, משחקי קלפים שבועיים, מפגש נטוורקינג, הרצאות מקצועיות וכד'. המפגשים מגדירים את הקהילה ומזכירים לאנשים מה יש להם במשותף. הם מאפשרים לחברי הקהילה לבסס מערכות יחסים זה עם זה – וזה, בסופו של דבר, כנראה מה שישאיר אותם בקהילה. אירועים מצליחים לא קורים סתם. הם דורשים ארגון מדויק וזהיר. בין אם האירועים קורים אוף ליין או און ליין, רצוי להתאים אותם למטרות הקהילה, לצרכים של חברי הקהילה, לשלב בו הקהילה נמצאת ועוד.
8. ריטואלים בקהילה – טקסים וריטואלים עוזרים לנו לבצע מעברים בחיים. הם רצף של פעולות שקושר אנשים יחד. ריטואלים כמו חתונה, לוויה, הדלקת נרות וכד', מזכירים לנו מי אנחנו, מה אנחנו מעריכים, ולאן אנחנו שייכים. ריטואלים בקהילות און ליין עוזרים לחברי הקהילה להרגיש בבית – בין אם מדובר בפוסט קבוע אחת לשבוע, ברכות למצטרפים החדשים, דיונים קבועים וכד'.
טקסים וריטואלים בקהילה נותנים לנו תחושת שייכות. הם חשובים כל כך!
9. קבוצות משנה – אחד הסממנים של קהילה פורחת הינו הופעתן של קבוצות משנה קטנות, המושכות חברי קהילה בעלי עניין משותף ומאפשרת אינטימיות שהקהילה הגדולה כבר לא. נכון, לפעמים בשלב תכנון הקהילה ה נראה רחוק מאיתנו מרחק שנות אור, אבל מדובר בנושא שכדאי לחשוב עליו מראש. כשאנו מגיעים לשלב אחרון במחזור חיי הקהילה, וקבוצות משנה צצות להן בזו אחר זו, כדאי שנדע איך לתמוך ולאפשר אותן.
נשמע לכם מורכב? זה באמת מורכב. נכון, יש לא מעט מקרים של אנשים שהקימו קהילות מתוך תשוקה אמיתית מבלי לתכנן אותן היטב, והן הצליחו. אבל יש יותר מקרים של מותגים, עסקים ואנשים שניסו להקים קהילה ועשו את כל הטעויות האפשריות, בעיקר בגלל חוסר תכנון מראש.
היום, כשהקהילות פורחות להן, דווקא כדאי לעצור ולחשוב מראש האם הקהילה הזו שאנחנו חולמים עליה יש לה מקום, האם היא עונה על צורך חזק בחיי אנשים, והאם לא קיימת כבר קהילה שעונה על צורך כזה?
כדי להתחיל לתכנן קהילה בצורה יותר אינטואיטיבית ומהירה, תוכלו להיעזר גם בכלי של הקנווס הקהילתי – כלי ויזואלי לתכנון "רזה" של קהילה, שלקוח מתוך שיטת "לין". מוזמנים להוריד את הקנווס כאן ולהתחיל לתכנן את קהילת החלומות שלכם. עוד על הקנווס הקהילתי, כאן. בהצלחה!
צריכים עזרה עם הקמת הקהילה? יש לי מדריך להקמת קהילה שיעזור לכם.
