לכתוב פעיל או סביל?
מזמן לא כתבתי על הכתיבה עצמה, וזה פוסט שממתין לו כטיוטה כבר זמן מה. אז החלטתי להיות פעילה ולהוציא אותו אל האור.
מילה של הרגעה – הפוסט הזה לא ידבר על מבנה המשפט או תחביר. את זה עברנו כולנו בכיתה י' בשיעורי הלשון, ומי בכלל זוכר משהו מאז. אבל הפוסט הזה כן ידבר על שימוש בצורה הפעילה או הסבילה של משפטים, ולמה כדאי לרוב להעדיף את הצורה הפעילה. זה לא עניין של נכון או לא נכון (שתי הצורות נכונות), אבל זה כן עניין של סגנון.
בהמשך נדבר על כתיבה שיווקית, ובעיקר על שיווק באמצעות תוכן, בהם יש העדפה לצורה הפעילה, וזה כבר לא רק סגנון. אז בואו נצלול לתוך העולם של הפעיל והסביל.
מה זה פעיל ומה זה סביל?
בגדול, משפט שכתוב בצורה פעילה הוא כזה בו מישהו עושה פעולה (האדם הוא הנושא של המשפט). בצורה הסבילה, הפעולה נעשית ע"י מישהו (תוצאת הפעולה היא הנושא של המשפט).
אני יכולה להסביר את מבנה המשפט אבל הבטחתי שלא אעשה זאת, ונדמה לי שבמקרה הזה דוגמה תעשה את העבודה:
פעיל: גיל כותבת את הפוסט.
סביל: הפוסט נכתב ע"י גיל.
קצת היסטוריה של הכתיבה הסבילה – או הקשר למדע
הצורה הסבילה של משפטים היתה נפוצה בעיקר בכמה מקצועות, שבהם, כמו שאמר פרנסיס בייקון "ידע הוא כוח". השימוש בצורה הסבילה נעשה כדי להקנות לידע ניחוח אובייקטיבי. חישבו על תחומים או מקצועות כמו משפטים, פיננסים ורפואה. לאנשים בעלי ידע נרחב בתחום היתה אוטוריטה, ולכן הם היו משתמשים בצורה הסבילה כדי להדגיש את הידע ולא את האדם. לפעמים נעשה שימוש בצורה הסבילה כדי להרחיק בכוונה את האדם ולכן להסיר אחריות (זה לא שהרופא עשה טעות, אלא שהטעות נעשתה). ואם דיברנו על רפואה, בואו נדבר קצת על המדע.
בספר אשליית המדע, בפרק על אובייקטיביות המדע (ספוילר: היא לא ממש קיימת), יש התייחסות מיוחדת לצורה הסבילה. המחבר, רופרט שלדרייק, טוען כי טכנוקרטים משתמשים בצורה הסבילה כדי להקנות לדיווחים שלהם אוטוריטה מדעית, וכך דעות הופכות לעובדות אובייקטיביות. לטענתו, הצורה הסבילה לא היתה אופנתית במדע עד המאה ה 19. מדענים כמו ניוטון, דרווין ופאראדיי השתמשו בצורה הפעילה. אבל הצורה הסבילה הוצגה כדי להדגיש את המימד האובייקטיבי, הלא אישי והמקצועי במדע.
מתי כותבים בצורה הסבילה?
יש כמה מקרים (בודדים) בהם מומלץ להשתמש בצורה הסבילה:
- כשמי שפועל לא ידוע או לא רלוונטי. למשל "ציורי הקיר התגלו במקרה ע"י חבורת מטיילים" (חשוב לנו שהתגלו הציורים, פחות חשוב לנו מי היו המטיילים).
- כשרוצים להרחיק את הקוראים מהכתוב או ממי שאחראי (בד"כ לא מומלץ). למשל "נעשו כמה שגיאות…".
- כשרוצים לדבר באופן כללי מאוד. למשל "חוקים כמו סביל ופעיל ראויים לשבירה מפעם לפעם".
למה כדאי לכתוב בצורה הפעילה?
הקול האקטיבי, או הפעיל, הופך את התוכן ליותר ישיר ויותר חזק, ולכן הקוראים יותר מעורבים בו. כשהאדם הוא הנושא של המשפט, קל לנו יותר להתחבר. ולכן, כשאנחנו מתארים אדם או פעולה, מומלץ להשתמש בקול הפעיל. גם כשאנחנו מספרים סיפור, שנועד לחבר אנשים (עוד על כוחם של סיפורים, כאן), נרצה את המעורבות של הקוראים, ולכן נשתמש בצורה הפעילה.
והנה מחשבה שעלתה לי. לפני שאנשים ידעו קרוא וכתוב, הם השתמשו בשפה המדוברת, בע"פ, כדי להעביר מסורות, חוקים, הודעות. הם נאלצו לשנן ולזכור את הדברים, כדי להעביר אותם הלאה, ולכן השפה המדוברת היתה פונקציונלית וחסכנית. היא התבססה בעיקר על פעולות (ולא תיאורים) ונרטיבים. אמנם נראה לנו שעבר מאז המון זמן, אבל מבנה המוח שלנו לא משתנה כל כך מהר, וכשאנחנו מעבירים או מקבלים מסר, אנחנו עדיין מעדיפים דיבור ישיר, פונקציונלי ופעיל (עוד על השפה המדוברת והמעבר לכתב, במאמר מעניין כאן).
כאן תמצאו פוסט מצוין על כתיבה סבילה, מיתוסים לגביה וכתיבה מדעית מומלצת.
בהזדמנות זו, הנה כללי הכתיבה של ג'ורג אורוול
בהרצאות שלי על כתיבה ברשת, אני משלבת את הכללים הנפלאים של ג'ורג' אורוול לכתיבה. הם נכתבו אמנם הרבה לפני שהרשת השתלטה על חיינו, אבל הם כל כך רלוונטיים גם היום. שימו לב לכלל הרביעי:
- אל תשתמשו במטאפורות (אמר הסופר שכתב את חוות החיות).
- אל תשתמשו במילים ארוכות אם ניתן להשתמש בקצרות.
- אם אפשר להוציא מילה מן הכתוב, הוציאו אותה.
- אל תשמשו בצורה הסבילה אם ניתן להשתמש בפעילה.
- אל תשתמשו במילה לועזית, מדעית או ז'רגון אם אפשר להסביר במילים פשוטות.
- מדי פעם שברו את החוקים.
שיווק באמצעות תוכן וכתיבה פעילה
שיווק באמצעות תוכן היא שיטה שיווקית שמבוססת על יצירת תוכן בעל ערך לקהל רלוונטי, כדי לקרב אותו. זה בעצם הבסיס של שיווק נכנס (Inbound Marketing). הרעיון הוא שבמקום לדחוף מסרים לקהל, ולקוות ללכוד את תשומת הלב שלו, אנחנו נניח תכנים בנכסים הדיגיטליים שלנו ומי שמתעניין בנושא, ייכנס וכך נרוויח את תשומת לבו. עפ"י גישת השיווק באמצעות תוכן, אנחנו נייצר תוכן שעונה על שאלות, נותן מידע או ידע וכך הקהל הרלוונטי לנו יכיר אותנו, יתחבר אלינו ותתחיל להיווצר מערכת יחסים הבנויה על בטחון ואמון (עוד על קצת על בניית אמון דרך תוכן כאן).
אז למה בשיווק באמצעות תוכן חשוב להקפיד על הצורה הפעילה?
- אנשים קוראים תוכן כי הם מחפשים מידע, ידע או תשובה לשאלה. כדי שהתוכן ייתן להם ערך, הם צריכים להרגיש מעורבים בו. תוכן שכתוב בצורה פעילה נוח וקל יותר לקריאה, ישיר יותר ולכן יש סיכוי שגם מי שקורא אותו ירגיש מעורב יותר.
- בתוכן שכתוב בצורה פעילה יש אחריות. כשאנחנו לוקחים אחריות על דברים שאנחנו עושים (העברתי הרצאה, ולא ההרצאה הועברה על ידי), מגיעה גם יחד עם האחריות אוטוריטה. נקיטת עמדה ולקיחת אחריות מציבה אותנו, הכותבים, כמי שאפשר להתחבר אליהם – אנשים שיש להם מה להגיד, מה לתת.
- בזמן הקשב הכמעט אפסי היום, כשאנשים מוצפים בתכנים מכל עבר, הקוראים רוצים להבין מהר מה הם קוראים והאם זה רלוונטי עבורם. המסר עובר בצורה יותר ישירה ולכן נקלט מהר יותר כשאנחנו כותבים בצורה הפעילה.
- כתיבה שיווקית היא כתיבה שיש לה מטרה ברורה – להניע לפעולה. ואם אנחנו מעוניינים בפעולה כלשהי, הרי שהמסר צריך להיות במידה מסוימת פונקציונלי, ממש כפי שהיה לפני שאנשים ידעו קרוא וכתוב. פעולה מולידה פעולה.
- ואולי הכי חשוב – המטרה שלנו בשיווק באמצעות תוכן היא יצירת קשר ומערכת יחסים. כשאנחנו כותבים בצורה הפעילה, אנחנו מערבים אנשים (את עצמנו ואת הקוראים) ולכן יוצרים חיבור. בדוגמה שלי, למשל (גיל כותבת את הפוסט) החיבור הוא לא לפוסט אלא לכותבת, וזה הבסיס של שיווק באמצעות תוכן.
כאן תוכלו לקרוא עוד על שימוש בכתיבה פעילה בשיווק באמצעות תוכן
לסיכום, הצורה הפעילה מולידה קשר, אמון ואפילו פעולה. כשאתם כותבים מסר שיש לו מטרה בצורה הפעילה אתם לא רק מערבים את הקוראים שלכם, אתם לוקחים אחריות, מעבירים אוטוריטה ומדגישים את האנושיות בתוכן.
אז מה אתם אומרים? שנתחיל לפעול?
