אתמול, בזמן מקלחת הבוקר, בה משך 5 דקות העליתי עם עצמי רעיונות לנושאים לכתיבה, לדומיינים חדשים ולבלוגים אפשריים, חשבתי על הפוסט הזה. אלו היו 5 דקות של יצירתיות בלתי פוסקת, ואילו יכולתי להעלות על הכתב את כל הרעיונות שעלו לי באותה מקלחת קצרה, היו לי ראשי פרקים לספר שלם.
יצאתי כל כך עשירה מאותה המקלחת, ואז זה הכה בי – ככל שיש לי יותר רעיונות, יש לי עוד יותר רעיונות. נשמע מוזר? אני אסביר.
אני אוהבת לדבר על יצירתיות, אני אוהבת לשמוע את המילה מוזה ולחשוב שגם אני, כמו אמנים וכותבים רבים, פשוט מקבלת רעיונות "מהשמיים". אבל בינינו, זו קלישאה שאין מאחוריה בסיס.
המוזה לא מגיעה רק מתי שבא לה, אנחנו צריכים להזמין אותה. הרעיונות לא תמיד עולים במוחינו, והכתיבה היצירתית לא זורמת לה כמעיין בלתי נדלה אם לא נעשה כלום כדי לקרב אותה אלינו.
זה אמנם הרבה פחות רומנטי, אבל על יצירתיות צריך ואפשר לעבוד. על כך כבר כתבתי. הבשורות הטובות הן – ככל שנעבוד יותר על היצירתיות הזו, כך היא תגדל ואז – או אז מגיע הבונוס האמיתי: היצירתיות פורחת. כי זרענו, ודישנו וטיפחנו ובדקנו והשקינו כל יום ביומו.
אתם בטח מכירים את החוקים הרוחניים האלו לפיהם דומה מושך דומה – ככל שנרגיש שיש לנו שפע, יהיה לנו יותר שפע; ככל שנראה את הטוב, יהיה יותר טוב סביבנו וכד'. כנראה שגם היצירתיות מושכת את הדומה לה – ולכן ככל שאנחנו משקיעים ביצירתיות שלנו, נהיה יותר יצירתיים. ככל שנשקיע ברעיונות שלנו, יגיעו רעיונות נוספים חדשים!
כשאנחנו משקיעים ביצירתיות שלנו, אנחנו גם משכנעים את המוח שלנו להאמין בעצמנו, והוא גומל לנו בעוד קצת מאותו הדבר.
אז מה עושים כשעולה רעיון, כדי לעודד את הבאים אחריו?
- קודם כל רושמים אותו, שלא יברח.
- נותנים לו כבוד. לא מבטלים אותו מיד.
- משקיטים לרגע את הספק (כן, אני יודעת עד כמה זה קשה). ובודקים האם הוא ישים? מה אפשר לעשות איתו? וכד'. וממש משתדלים לא לתת מקום לשיפוטיות בשלב זה (היא תבוא במוקדם או במאוחר, אם נרצה או לא. אז בואו נעכב אותה רק עוד קצת).
- מדברים עם מישהו על הרעיון, או כותבים עליו – מה שעוזר לכם לעבד אותו כראוי (אני משתמשת לפעמים בדפי הבוקר כדי לעבד רעיונות).
- נותנים לו לנוח קצת (שעה, שעתיים, או יום יומיים, תלוי בכם).
- חוזרים לבדוק אותו שוב, בראייה קצת יותר "בוגרת".
(על השלבים האלו אפשר כמובן לחזור שוב ושוב, בכל פעם עם רעיון קצת יותר "בשל")
והנה טיפ קטן שעובד אצלי: אחת לכמה שבועות אני מתיישבת עם המחברת שלי (זו שאני לוקחת לכל מקום, למקרה שיעלה לי רעיון לפוסט) כדי להעלות רעיונות לפוסטים עתידיים. אני ממש מקדישה זמן ליצירתיות (ואיזה זמן נהדר זה!). את הרעיון הראשון די קשה לי להתניע, ולכן אני נעזרת בפירוטכניקה – פינטרסט למשל, ספרים שקראתי וכד'. הרעיון השני בדרך כלל קשור לראשון. ואז הקסם מתחיל לקרות – השלישי, הרביעי פשוט מתחילים לזרום… לפני כחצי שנה ישבתי עם דף והעליתי 30 רעיונות לפוסטים, חלקם הזויים לגמרי (אבל זה חלק מהכיף, לא?). מתוכם כבר 10 קרמו עור וגידים…
אז מתי אתם מתיישבים כדי להעלות רעיונות, וכדי למשוך אליכם עוד רעיונות?
4 תגובות
המקלחת – המקום לרעיונות. בעיה קטנה אחת היא האפשרות לכתוב. כשאני קולטת רעיון טוב בזמן המקלחת אני פתאום מוצאת עצמי משננת אותו בלי די על מנת שיהיה טרי אצלי עד לרגע שבו אוכל כבר לכתוב 😀
גם אני. אולי אנחנו צריכות למצוא מן לוח עם טוש עמיד למים, אבל מחיק, כמו שיש לילדים? בטח בחנויות צעצועים יש כזה דבר. הייתי תולה במקלחת. אני הולכת לחפש לנו כזה 🙂
מדהים!! גם אצלי הרעיונות הטובים ביותר מגיעים במקלחת!!!!!
אפילו כתבתי על זה פוסט בשבוע שעבר….
אחרי שהייתי בסדנא שלך, ניסיתי את זה. זה אכן עובד!!
כשיושבים וכותבים את הרעיונות, אפילו מפתחים אותם מעט.. מגיעים אחרים אחריהם! מדהים!
הסוד לדעתי, הוא ההתמדה… ועם זה קצת קשה לי…
וגם , גיליתי על עצמי משהו נוסף – לפעמים, עדיף לוותר על להתייעץ עם מלא אנשים, לפעמים עדיף ללחוץ send מהר, לפני שהספק שוב משתלט.
יה, נורית, איזה כיף!!
את אלופה- איזו התמדה ויישום.