האקוסיסטם של הקהילה – או איפה אנחנו חיים?

קהילה – עוטפת, אינטימית, תומכת ככל שתהיה, מתקיימת בתוך עולם שלם. העולם הרחב הזה נקרא האקוסיסטם של הקהילה. ולא, לא מצאתי מונח בעברית – מערכת אקולוגית נשמע לי קצת מסורבל מדי. אז תסלחו לי הפעם על הבאזזוורד, טוב?

ונחזור לאקוסיסטם. אם מדובר בקהילת תמיכה בחולים, הרי שהיא מתקיימת בתוך הקהילה הרפואית. קהילת פסלים מתקיימת בתוך קהילת האמנים, קהילת חובבי רכיבה על אופניים בפארק הירקון חיה בתוך קהילת רוכבי האופניים. אם ניקח את הדוגמא האחרונה, כל שינוי באקוסיסטם של הרוכבים עשוי להשפיע עליה, ולכן חייבים להבין גם את האקוסיסטם הרחב. כדי לסבך עוד יותר, קהילה קיימת לפעמים בתוך כמה אקוסיסטמז – למשל ספורט בכלל.

על מנת לבנות קהילה בצורה נכונה, חייבים להתחשב גם בעולם אליו היא שייכת. השלב הזה, שאני אוהבת במיוחד, שלב של למידה מהעולם, הוא חיוני בהבנת המיצוב של הקהילה שלנו.

כדי לבנות קהילה נכון, צריך להתייחס ל 5 תחומים הקשורים לאקוסיסטם של הקהילה:

1. נושאים

כשאני אומרת נושא, אני מתכוונת למוקד של תשומת לב, והוא כמובן נמצא אצל מי שמתעניין בתחום או שייך אליו. אם אני לא רוכבת על אופניים, כנראה לא יעניין אותי מה ההבדל בין מסלול זה או אחר, או איך עוברים מרכיבת שטח לרכיבת כביש.

כשאנחנו בונים קהילה, מומלץ שהיא תהיה סביב נושאים קיימים. לחנך מחדש או להמציא את הגלגל אולי נשמע רומנטי, אבל בפועל מאוד קשה לקיים קהילה שנבנית על יסודות אלה.

נושאים קיימים מעודדים אינטרקציות בין אנשים ומאחדים ביניהם. חשוב להביא את הנושאים הכי חשובים והכי פופולריים לתוך הקהילה. יש ארבעה סוגי נושאים שחשוב לשים לב אליהם בסקטור (או האקוסיסטם) של הקהילה:

• הנושאים הכי גדולים עכשיו (או על מה אנשים מדברים הכי הרבה)
• נושאים שנויים במחלוקת
• נושאים חדשים
• נושאים שמעוררים תגובות רגשיות

איך מזהים נושאים בתוך האקוסיסטם? מבצעים סקירת מדיה – און ליין ואוף ליין, משתמשים ב GOOGLE TRENDS, קוראים בלוגים, מצטרפים לקהילות דומות קיימות וכד'.

בסוף התהליך אמורות להיות לנו רשימות של נושאים טרנדיים, שנויים במחלוקת, חמים וגדולים. סביב הנושאים האלה נבנה את התוכן בקהילה.

2. מדיה

מי ומי פועלים במדיה באקוסיסטם של הקהילה? בשלב זה חשוב לזהות שחקנים ראשיים, משפיעני רשת במדיה, חברות, בלוגים וכד' שיש להם קשר לנושא.

הבדיקה הראשונה הזו עשויה להניב שיתופי פעולה, חסויות, קשר למשפיענים וכד'.

3. אנשים

חשוב להבין מי קהל היעד – או מי יכולים להיות חברי קהילה.  בשלב זה עלינו לבדוק מי הם, מה הם עושים ומה הם חושבים. ככל שנבין טוב יותר מי הם חברי הקהילה הרצויים, נשכיל לבנות עבורם את הפלטפורמה המתאימה, האירועים הנכונים, התוכן המתאים וכד'.

נרצה לזהות איפה הם נמצאים פיזית (כדי שנדע היכן כדאי למקם אירועי אוף ליין), וגם דיגיטלית (כדי שנבין איפה כדאי לבנות את הפלטפורמה הדיגיטלית לדיוני הקהילה).

בשלב הראשון, נרצה למפות את חברי הקהילה לפי:

• מין וגיל
• עיסוק – בעיקר אם התחום קשור לעיסוק או לעבודה.
• הרגלים –הרגלי אוף ליין ואון ליין. או במילים פשוטות – באילו כלים הם משתמשים ומה הם עושים בזמנם החופשי. הרי אולטימטיבית, קהילה תשפר את חיי החברים ולכן צריך לדעת כמה שיותר על מצב החיים הנוכחי שלהם.
• מאפיינים פסיכוגרפיים – מה הם חושבים ומרגישים, מהן הגישות והערכים שלהם. קהילות טובות מבוססות בדיוק על האלמנטים האלה! מנהל קהילה טוב אינו משנה ערכים או גישות של אנשים, אלא מזהה אנשים שיש להם אותם ערכים ומאחד אותם סביב אותו עניין. חשוב גם לזהות נישות בתוך תחומי העניין. אל תהססו להיות כמה שיותר ספציפיים. אספו את הנתונים האלה בראיונות, שיחות והתנהגויות. שימו לב גם לשפה בה חברי קהילה פוטנציאליים משתמשים. בהמשך, תוכלו לעשות במשפטים ובביטויים שלהם שימוש כדי לקרב אותם לקהילה.
• סמלים – זיהוי סמלים כמו תמונות, ביטויים מסוימים, רעיונות או כל דבר שיכול להיות בעל משמעות מיוחדת לקהל היעד.

כשאנו אוספים נתונים על חברי הקהילה כדאי לחשוב לא רק על השלב הראשון של הגעה למסה הקריטית (בה כדאי דווקא למשוך חברי קהילה מרקע ותחומי עניין כמה שיותר דומים), אלא גם על חברי קהילה שנרצה למשוך בשלבים מאוחרים יותר של הקמת קהילה. עוד על השלבים בחיי קהילה, כאן.

ההיכרות עם חברי הקהילה, גם אם הם עדיין לא הגיעו, מאפשרת לנו לדייק את התועלת שהם יקבלו מהקהילה.

4. מתחרים

לפני וכמובן גם לאחר הקמת הקהילה, חשוב מאוד לזהות קהילות מקבילות או מתחרות. אחת הטעויות הנפוצות היא להקים קהילה שמתחרה ישירות בקהילות קיימות. אם יש כבר קהילה שעונה על צורך ספציפי, לא בטוח שיש מקום לעוד אחת. חשוב לבדוק – מהן הקהילות המוצלחות בתחום? איזה סוג קהילות הן? כמה הן פעילות?

לכל קהילה קיימת, כדאי לבחון:

• מהו גילה של הקהילה המתחרה (ניתן לדעת זאת לפי גיל הדומיין, בדיקה של הקבוצה עצמה או הדיון הכי עתיק שלה)
• זיהוי גודל הקהילה
• באיזה שלב במחזור חיי הקהילה היא נמצאת? האם בשלב הגדילה/עמידה במקום/דעיכה (ניתן להיעזר במחזור חיי קהילה, כאן).
• על איזו פלטפורמה הקהילה נמצאת?

5. מגמות

כדאי לבדוק מה קורה באקוסיסטם של הקהילה שלנו, מבחינת טרנדים ומגמות. אנשים בדרך כלל ירצו להגיע בזכות העתיד ולא העבר. על מנת שנפתח ונקים קהילה טובה, רצוי שנדע מהן המגמות של התחום בו היא פועלת, או לאן פניו מועדות. ניתן לבדוק זאת באמצעות כלים כמו Google Trends, בלוגים מובילים, מאמרים ועוד.

שלב בחינת האקוסיסטם יאפשר לכם להקים קהילה מדויקת יותר, לייצר בהמשך שיתופי פעולה עם אנשי מפתח, לקרב חברים רצויים, ולא לבזבז משאבים רבים מדי על ניסוי וטעיה.

אני למדתי על מושג האקוסיסטם בספר Buzzing Communities. מוזמנים גם.

אשמח לשמוע באיזה אקוסיסטם נמצאת הקהילה שלכם, וכיצד זה משפיע עליה.

רוצים ללמוד עוד על קהילות? מוזמנים לקורס הדיגיטלי שלי להקמה וניהול קהילה.