באנגלית הן נקראת Communities of Practice, ובקיצור- CoP. לא הצלחתי למצוא להן מקבילה עברית (טרם פניתי לאקדמיה), אבל הן כל כך מעניינות שהחלטתי להקדיש להן פוסט שלם.
קהילות מקצועיות מתפתחות סביב אנשים שאכפת להם – לקדם מקצוע, לקחת את הארגון קדימה או פשוט ללמוד יחד.
אז מה הן ה CoP?
קהילות מקצועיות הן קהילות שנוצרו כתוצאה מרצון ללמידה משותפת. המושג Communities of Practice הגיע משני חוקרים – ז'או לווה ואטיאן ונגר, בשנת 1991. האחרון גם כתב בהמשך ספר על הנושא.
קהילות טבעיות כאלה היו קיימות כמובן מאז ומתמיד, אבל בעידן הנוכחי הן מקבלות בוסט כי ארגונים מבינים את החשיבות שלהן, בעיקר בהעברת ידע מקצועי. הן חלק ממושג רחב יותר שנקרא למידה חברתית.
קהילות מקצועיות יכולות להיות בתוך ארגון, ובאחריות הארגון, או חוצות ארגונים – למשל קהילה שמורכבת מאנשי מקצוע בתפקידים דומים בתעשיות שונות/חברות שונות. לפעמים הן קמות כיוזמה של אנשי מקצוע, שרוצים לקדם נושא, מומחיות, או לשתף בידע ובאתגרי העיסוק.
המטרה העיקרית של הקהילות הללו היא לפתח ידע עמוק יותר, באמצעות פעילויות וקשרים בין חברי הקהילה.
אי אפשר לדבר עליהן בלי לדבר על שיתוף ידע בארגונים
קהילות מקצועיות היו קיימות שנים רבות בתחומי החינוך והבריאות, והן יצרו הרבה הנחיות לגבי העבודה המקצועית. לאחרונה גם ארגונים החלו להתעניין בהן. קהילות כאלו בארגונים יכולות:
- לעודד ולייצר רעיונות חדשים – חברות היום מחויבות להיות חדשניות, אם זה בגלל קצב השינויים המהיר או בשל היכולות הטכנולוגיות. חלק מהקהילות האלו כוללות הן עובדים והן לקוחות. הן יוצרות מצב שבו לחברה/מותג יש פידבק תמידי על מוצרים ושירותים, ולכן גם רעיונות לשיפור מוצרים, מוצרים חדשים וכד'. זה תואם לגמרי את השיטות לניהול פרויקטים כמו שיטת לין, אג'ייל ואפילו טרנדים כמו שימוש בשיטת דיזיין ספרינט של גוגל, שתומכים בהוצאת מוצרים לשוק לאחר בדיקתם על קהל יעד מצומצם – כלומר קבלת פידבק תמידי מהשוק עוד לפני שמגיעים לסיום פיתוח.
- קהילות כאלה יכולות להתגבר על החשש שידע ותהליכים משמעותיים ישארו ברמת המחלקה או המפתח עצמו. הן מעודדות שיתוף ידע וכך הארגון כולו מרוויח. המקרה של XEROX מראה כי לפעמים שיחה על קפה בזמן ארוחת הבוקר (הטכנאים החליפו חוויות וידע של טיפול בתקלות) שווה לשעות של הדרכה (המקרה המלא של XEROX – בהמשך). קהילות כאלה מעודדות למידה משותפת – און ליין ואוף ליין. חברי הקהילה לא רק לומדים יחד, הם פותרים בעיות, משתפים באתגרים ולומדים לא רק ממומחים אלא גם זה מזה.
- כשקהילות כאלה קיימות בארגון, כמו קהילות עובדים אחרות, הן לא רק מחזקות את השייכות של העובדים למקום העבודה, הן גם משאירים אותם שם זמן רב יותר, כי הן דואגות להתפתחות המקצועית של החברים בהן.
במה שונות הקהילות המקצועיות מקהילות רגילות?
קהילות מקצועיות מתאספות סביב נושא ספציפי, שהוא לא רק תיאורטי, אלא כזה שחברי הקהילה באמת עוסקים בו ביומיום. אם בקהילות רגילות הדגש הוא על מערכות יחסים, כאן הדגש הוא על למידה בנושא ספציפי. הקהילה מוגדרת עפ"י הנושא או המשימה שחבריה לקחו על עצמם – בחייהם, בקריירה או בזירה החברתית.
קהילה כזו היא משמעותית בחיי חבריה לא רק בזכות תחושת השייכות, אלא בעיקר בזכות היכולת שלה להעצים אותם מבחינה מקצועית, להפוך אותם למומחים יותר ואף לקדם מקצוע או רעיון בחברה באופן כללי. עוד על ההבדל, כאן, במסמך של הבנק העולמי על הקהילות אצלם.
למה כדאי להקים קהילה מקצועית בארגון?
פעמים רבות ידע נמצא בתוך הארגון אבל לא עובר ממחלקה למחלקה. כך קורה לא פעם שתהליך שפותח במחלקה אחת יכל לשמש מחלקה אחרת, אבל היא לא ידעה על קיומו ופיתחה תהליך משלה, מה שכמובן מעיד על בזבוז משאבים. אותם המקרים ניתן לראות בין משרדים שונים בממשלות, בין אגפים שונים בתאגידים, ועוד.
בנוסף, פעמים רבות בחברה או ארגון קיימים מומחים ספורים בנושא מסוים, וכשהם נתקלים בבעיות או אתגרים, לא תמיד הם מוצאים מענה בתוך הארגון. מומחה מתעשייה אחרת יכול להיות בדיוק מי שיעזור לנו לפתור את הבעיה.
הקהילות האלה מאפשרות מעבר מאוד פלואידי של ידע, אתגרים, תהליכים. הלמידה זה מזה נותנת לעובדים ולבעלי מקצוע תחושה שהם לא לבד, שיש להם עם מי להתייעץ, שיש ממי ללמוד, והוא אולי אפילו נמצא בקומה מעל (ובכלל לא ידענו).
הן כמובן תורמות ישירות למקצועיות של העובדים, ולכן לארגון כולו.
ומה בעצם השתנה? הרי הקהילות האלו היו פה כבר מזמן.
נכון. הן תמיד היו כאן, ותמיד תרמו להתפתחות המקצועית של החברים בהן. אולי יום אחד הן פשוט ייקראו שוב גילדות? כיום הכלים הדיגיטליים מאפשרים לנו לתקשר עם אנשים גם אם אנחנו לא יכולים להיפגש איתם פנים אל פנים. נניח שאני עוסקת בתחום ספציפי של בינה מלאכותית – למידת מכונה בלתי מבוקרת (רק נניח, כן?), הרי שאני יכולה לקבל ידע, תמיכה ולשתף את האתגרים היומיומיים שלי עם מומחים מרחבי העולם, ובכך להפוך למקצועית הרבה יותר, גם אם בחברה בה אני עובדת אין אף אחד שמבין על מה אני מדברת.
הסיפור של XEROX ממחיש היטב איך ולמה מתהוות קהילות כאלה: טכנאי מכונות צילום היו מתאספים מדי יום מול מכונות מזון ושתיה, בזמן ארוחת הבוקר שלהם, וחולקים טריקים וטיפים לטיפול במכונות ולקוחות. זה נעשה באופן ספונטני, ושימש את הטכנאים יותר מכל מדריך רשמי או הכשרה ארגונית. כשהם נתקלו בבעיה, הם היו נוהגים להעלות אותה בפני הקולגות, וללמוד מנסיונם של אחרים. מאז, החברה משקיעה לא מעט בלמידה החברתית הזו, בצורת קהילות מקצועיות. הנה מצגת על הקהילות המיוחדות ב XEROX.
מה צריך לקרות כדי שנגדיר קהילה כקהילה מקצועית או כ Community of Practice?
עפ"י ונגר, אלו המרכיבים של קהילות מקצועיות:
- נושא/עניין מקצועי משותף – אלו יכולים להיות סטודנטים שלומדים יחד, קהילת מנכ"ליות שחוות אתגרים משותפים, קהילה שמובילה מהפך טכנולוגי בארגונים או מרצים במכללה. הרעיון הוא שחברי הקהילה חווים אותם אתגרים יומיומיים בקריירה, מעוניינים לקדם תחום או עיסוק, או ללמוד יחד.
- קהילתיות – לא מספיק שחברי הקהילה חולקים אתגרים או ידע מקצועי משותף, חשוב שתהיה מערכת יחסים ואינטראקציות בין חברי הקהילה, או במילים אחרות – שתהיה ביניהם תקשורת. מערכות היחסים בתוך הקהילה אמורות לעזור לחברי הקהילה להתפתח מקצועית.
- עיסוק – חברי הקהילה המקצועית צריכים להיות כאלה שבאמת עוסקים בנושא/אתגר בו הקהילה עוסקת.
חושבים להקים קהילה מקצועית?
השלבים הבאים יעשו לכם קצת סדר וינחו אתכם בדרך:
- קבעו מהי המטרה של הקהילה – האם הקהילה קמה על מנת לפתור בעיה ספציפית, לעודד למידה ארגונית, להביא לחדשנות, למתג מקצוע ספציפי?
- מי יהיו חברי הקהילה? חשובה כאן הבחירה. האם אלה אנשי מקצוע, שילוב של לקוחות ועובדים, מומחים ממחלקות שונות, וכד'.
- ערכים ועקרונות פעולה – בהתאם למטרת הקהילה, מאפייני חבריה והשלב בו הם נמצאים בקריירה. רצוי שיכללו גם את הצרכים והציפיות של חברי הקהילה הצפויים. אפשר להתחיל למשל עם סקר לבדיקת האתגרים היומיומיים הכי מהותיים.
- חשיבה ראשונית על מקומות מפגש – און ליין ואוף ליין, ודרכים להגברת מעורבות. חשוב שתיווצר אווירה שתאפשר שיתוף ידע, אפשרות להעברת מידע, שיתוף בקשיים וחוויות, וכד'.
- הערכה ומדידה שוטפת. ככל שמקצוע מתפתח, כשנוספים עוד חברי קהילה או שהעולם מתקדם טכנולוגית, האתגרים של חברי הקהילה צפויים להשתנות. חשוב להיות כל הזמן עם יד על הדופק ולבדוק מהם הצרכים המשתנים של חברי הקהילה, ואיך הקהילה מסייעת להם. עוד על אסטרטגיה ומדידה בקהילות, כאן.
פירוט על הצעדים להקמת קהילה, כאן.
תוכלו גם להיעזר במדריך שלי להקמת קהילה.
להמשך העמקה בקהילות מקצועיות, כאן.
אילו קהילות מקצועיות יש בארגון שלכם או מחוץ לו? מה הן תורמות לידע ולמומחיות שלכם? אשמח לשמוע.
