שיתופי פעולה ברשת לטובת הכלל
אולי אלה הבחירות האחרונות? אולי הפקקים האימתניים? אלה שלחו אותי לחפש וכמובן גם למצוא יופי. מסתבר שאפילו ברשת ניתן למצוא אותו: שיתוף הידע הנרחב, דעות ורעיונות מעניינים, האמנות הנגישה. ויש עוד יופי מיוחד ברשת – שיתופי הפעולה.
בפוסט הבא נדבר על שיתופי פעולה וירטואליים. קבוצות, קהילות ויחידים שבחרו לשתף פעולה על גבי הרשת כדי לעשות טוב בעולם, בדרכים שונות.
אנשים שרוצים לעשות טוב תמיד יש, ואני רוצה לקוות שגם תמיד יהיו. בשיתופי הפעולה ברשת מדובר על אנשים שחוברים יחד או אפילו פועלים כיחידים ומקדישים מזמנם כדי לשפר מוצרים, שירותים או אפליקציות, וכל זאת לטובת האנושות. אז בואו נתחיל.
המודל של שיתופי פעולה ולא תחרות
כשלמדתי לתואר הראשון, לימדו אותנו בשיעורי השיווק את מודל ה SWOT, ניתוח מתחרים ואפילו לימדו אותנו איך שוחים באוקיינוס אדום. המתחרים שלנו תמיד היו חלק חשוב בעשייה השיווקית וחתרנו להתעלות עליהם. בשנים האחרונות ניתן לראות שהמודל הקלאסי של תחרות משתנה.
מודל התחרות הופך להיות אסימטרי. אם פעם מתחרה של חברת BMW היתה למשל חברת מרצדס, היום פתאום היא מתחרה עם חברה כמו אובר, שמקטינה את הרכישה של רכבים, למרות שזו לא חברת רכב ואין בבעלותה רכבים כלל. הטרנספורמציה הדיגיטלית הרחבה הביאה מצד אחד לתחרות ממקומות לא צפויים (כך מצאה את עצמה חברה ללא מלון אחד מתחרה בענף המלונאות), ומנגד לשיתופי פעולה בין מתחרים.
בספר The digital transformation playbook, מתוארים שיתופי פעולה רבים בין 5 החברות הגדולות, בזכות המודל של הפלטפורמה. כשאחת מהחברות מציעה פלטפורמה (למשל החנות של אפל), המתחרים נאלצים לשתף פעולה על גביה. למרות שפייסבוק, אפל וגוגל הן לא החברות הכי טובות – הן נדרשות לשתף פעולה על גבי פלטפורמות של מכשירים סלולריים או חנויות האפליקציות, כדי לתת למשתמש את האפשרויות האהובות עליו, בכל מכשיר.
וברשת עצמה? אנחנו רואים שיתופי פעולה גם בין יחידים ולא רק בין חברות, בצורות מעניינות וחדשות – החל מקהילות שפועלות יחד כדי לרכוש דברים במחירים אטרקטיביים וכלה בבלוגרים שפועלים יחד כדי להציע יותר תוכן ולהגיע ליותר קוראים.
נראה כי העולם החדש מגמיש את גבולות התחרות ושיתופי הפעולה (כבר היה מי שטבע את הביטוי Coopetition – שיתוף פעולה בין מתחרים). סיימון סינק, בספרו The Infinite Game טוען כי עסקים ששורדים וישרדו הם אלה שיש להם מיינדסט שונה, והם גם פועלים לעבר שיתופי פעולה ויצירת אמון, ולאו דווקא תחרות זה בזה. היום גופים רבים מדברים על שיתופי פעולה דיגיטליים נרחבים. האו"ם, לדוגמה, מדבר על שיתוף פעולה דיגיטלי, שכולל, בין השאר, חזון לפיו כל העולם יהיה מחובר ותהיה לו נגישות לתוכן, והזכויות של כולם גם ברשת, יהיו שוות.
רגע, זה לא הקטע של האינטרנט?
ובכן? כן.
טים ברנרס לי, שנחשב לאבא של הרשת, מזכיר כי החזון היפה עליו מבוססת רשת האינטרנט, ה World Wide Web הוא "פלטפורמה פתוחה שתאפשר לכולם, בכל מקום, לשתף מידע, לזכות בהזדמנויות ולשתף פעולה מעבר לגבולות תרבותיים או גאוגרפיים". הרשת עברה הרבה מאז אותו חזון יפה, אבל נדמה ששיתופי הפעולה כאן להישאר (תוכלו להציץ כאן בהיסטוריה של הרשת).
החזון האוטופי של ממציא האינטרנט, לפיו יהיה שיתוף פעולה עצום בין זרים, עדיין מתקיים, אבל כמעט אך ורק אם הוא נעשה על גבי הפלטפורמות הגדולות. ופה בעצם מתחילות הצרות (אבל זה כנראה נושא לפוסט אחר ורחב על רעיון הרשת המבוזרת, מטבעות דיגיטליים וניסיון להעביר את מוקדי הכוח מהחברות הגדולות כמו פייסבוק וגוגל לרשות רבים).
אבל יש עוד כמה חברות שכמו דון קישוט, בוחרות לדמיין עולם טוב יותר ולהילחם למענו. אחת הדוגמאות היפות מגיעות מחברת מוזילה, לה שייך הדפדפן Firefox. אמנם כמעט כולם יכולים היום לגשת לאינטרנט, לקבל מידע או לחלוק אותו, אבל הם תלויים בפלטפורמות גדולות כדי לעשות זאת, כלומר הגישה שלהם אינה ישירה. לפי החזון של מוזילה, האינטרנט צריך להיות זמין ישירות, ללא שומרי סף (כמו המדיה החברתית שמחליטה לצנזר או לחסום משתמשים ותכנים מסוימים). עוד נחזור לדפדפן שלה, ובינתיים תוכלו לקרוא על החזון של מוזילה, כאן.
ווייז וויקיפדיה כדוגמאות לשיתופי פעולה המוניים לטובת הכלל
WAZE שכמעט כולנו כבר לא מתחילים נסיעה בלעדיה, מבוססת על שיתוף פעולה של המשתמשים. בכל פעם שאנחנו נוסעים ונעזרים בוויז, אנחנו מוסרים את המידע על הנסיעה שלנו, ולכן עוזרים בצורה פסיבית לנוסעים אחרים. אבל כאן רק מתחיל שיתוף הפעולה. המנעד נע מרמת המשתמש בלבד (פסיבי) למעביר מידע (אם בזמן נסיעה סימנתם למשל תאונה, רכב תקוע או סייעתם לאחרים להימנע ממצלמת המהירות) ועד לקהילת מתנדבים שעורכים את המפות של וויז (למשל רחובות חדשים, רחובות שנחסמו לצורך בניה, וכד') – שפועלים למען מיפוי טוב ועדכני יותר של הכבישים והדרכים.
ויקיפדיה היא דוגמה נוספת ומעניינת. אמנם ויקיפדיה זוכה לשפע של ביקורת – החל מאיכות התכנים וכלה בצנזורה, אבל אי אפשר לקחת מחברת ויקימדיה, שהקימה את האינציקלופדיה הגדולה בעולם, את החזון היפה והמרשים של הנגשת ידע לכולם. ואותו הידע לא נכתב ע"י מומחים ואנשי אקדמיה בהכרח, אלא על ידי מתנדבים בכל העולם שמקדישים מזמנם כדי לכתוב ולערוך דפי מידע וידע בנושאים רבים ומגוונים (קהילת העורכים של ויקיפדיה, כאן).
קהילות קוד פתוח
אם הזכרנו את וויז או ויקיפדיה כמודל לשיתוף פעולה ברשת, בואו נביט על קהילות קוד פתוח בהן מפתחים חוברים יחד כדי לפתח תוכנות, אפליקציות או אלגוריתמים שיהיו בשימוש של רבים.
הרעיון של קוד פתוח לא נולד עם הקהילות האלה, ולמעשה עליו מבוססת רשת האינטרנט. עפ"י הספר Working in Public, המתאר בפרוטרוט את הנעשה בקהילות קוד פתוח, לקוד פתוח יש היסטוריה ארוכה של התעקשות להישאר עצמאי מכל תוכנה, כלי או פלטפורמה. ואם מדברים על חופש של קוד, מדובר בהחלט גם על חופש של האנשים שמפתחים אותו.
שווה להזכיר, כפי שהבטחתי, את הדפדפן של מוזילה – FireFox, שעדכונו ושיפורו נעשים ע"י קהילה מסורה של מפתחים. מדי שנה יוצאת גרסה חדשה ומשופרת של אותו דפדפן, שמבוסס כולו על קוד פתוח, ובו השינויים והשיפורים שהציעה קהילת המפתחים שלו. הדפדפן הזה, אם כך, למעשה שייך ונכתב ע"י רבים, והוא מדגים איך שיתוף פעולה מביא לרווחת הגולשים והמשתמשים.
פלטפורמות כמקומות מפגש לאלה שרוצים לפעול יחד לטובת הכלל
כשמדובר בקוד הפתוח, רוב הקהילות היום נמצאות תחת פלטפורמה אחת בשם GitHub. יוצרי תוכן משתמשים בפלטפורמות פתוחות שונות כמו המדיה החברתית, יוטיוב, מדיום, substack ועוד. חלק מהיוצרים בוחרים בפלטפורמות משלהם כדי לחלוק מהידע (כמו בלוגים). גם פה, חלקן בנויים על גבי פלטפורמות של קוד פתוח (כמו WordPress), מה שכמובן מאפשר למפתחים רבים לתרום תוספים, שיפורים ותבניות. פלטפורמות כמו WordPress מאפשרות לרבים לתרום לטובת כלל המשתמשים.
ביל גייטס הגדיר פעם פלטפורמה כך: "כשהערך הכלכלי של כל מי שמשתמש בה עולה על הערך של החברה שייצרה אותה". לפי ההגדרה הזו פייסבוק, למשל, היא לא פלטפורמה אלא אגרגטור של ידע ומידע. כמו סוכנות טאלנטים, פלטפורמות מוסיפות ערך ליוצרים, ע"י שיפור ההפצה שלהם – חשיפתם למיליוני אנשים. היוצרים באים מכל מקום בעולם, והם זקוקים לפלטפורמות כדי לגדול ולשרוד. הבעיה מתחילה כשאותן פלטפורמות משתמשות בכל מי שפועל על גביהן כדי לגרוף רווחים (מילא), כדי לאסוף דאטה (אפילו לזה אפשר לפעמים למצוא הצדקה חלקית), לקדם תכנים מסוימים (פה זה מתחיל להריח חשוד) ולהשתמש במניפולציות כדי לגרום לנו לבלות בהן שעות על גבי שעות (ופה זה כבר נעשה רע).
למה לשתף פעולה?
הכלכלנית אלינור אוסטרום, שחקרה את המוטיבציה של קהילות לשיתוף, הציגה 8 עקרונות ליצירת משאבים משותפים בקהילות. לטענתה, קהילות ושיתופי פעולה בתוכן צריכים להתקיים ללא התערבות של גופי ניהול היררכיים. בין העקרונות ניתן למצוא עקרונות שמתאימים מאוד גם היום לשיתופי פעולה ברשת, כמו כללים וחוקים שנקבעים ע"י כמה שיותר ממשתמשי המשאבים, מחלוקות נפתרות בצורה מהירה וא-פורמלית ועוד (עוד עליה ועל התיאוריה שלה, כאן).
בשנות ה 2000 המוקדמות, יוחאי בנקלר הרחיב את המודל של אוסטרום לעולם המקוון. הוא טוען שאם לאנשים יש מוטיבציה אישית לעשות משהו, עלויות שיתוף הפעולה יהיו נמוכות יותר. כשיש קבוצה של זרים שאין ביניהם קשר אבל הם מתלהבים להשתתף ולתרום, ואף אחד לא שומר על החוקים או אחראי, יש יותר סיכוי שכמות גדולה של אנשים תתנדב ביחד. גם אצלו יש דגש על חוסר ניהול היררכי, או שומר סף.
לפי בנקלר, מוטיבציה פנימית הופכת את ההתארגנות לקלה יותר, וכך ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר יחד. בנקלר מזכיר כמה תנאים להצלחה של קבוצה כזו של משתפי פעולה: מוטיבציה פנימית, משימות קטנות ומודולריות, ועלויות שת"פ נמוכות.
קהילות ברשת
אי אפשר כמובן להתייחס לשיתופי פעולה ברשת מבלי לכוון זרקור על קהילות ברשת. יש לא מעט קהילות ברחבי הרשת שבהן אנשים פועלים למען טובת הכלל. כבר כתבתי פעם על קהילות שמובילות לשינוי חברתי ויצירת אימפקט. שני סוגי קהילות נוספות שכדאי להתבונן בהן בהקשר הזה, הן קהילות בריאות וקהילות מקצועיות.
כשקהילה בתחום הבריאות מצליחה להגיע לשלב בו המעורבות והמחויבות בה גבוהות, לא פעם היא מייצרת שיתופי פעולה עם גופים מחקריים כדי ליהנות מהמידע הרב שזורם בה. אם לוקחים בחשבון שהיום קל לאסוף, לאחסן ולנתח כמות נתונים גדולה (ביג דאטה), הרי שאיסוף נתונים של חברי קהילה יכול לשמש אלגוריתמים של בינה מלאכותית כדי להמליץ לחולים או מטפלים על טיפולים, עזרים או כל דבר שמתאים להם, בהתבסס על ניסיון מצטבר של אלפי או מאות אלפי חולים. כשחולים מצטרפים מיוזמתם למחקר כזה (וניתן לראות מחקרים כאלה בלא מעט קהילות בתחום הבריאות), הם עושים זאת כדי לשפר טיפול או ידע קיים סביב מחלה או סימפטומים. תוכלו לקרוא עוד קצת על קהילות בתחום הבריאות, כאן.
גם בקהילות מקצועיות, המבוססות על הרעיון של שיתוף ידע בין מומחים או אנשי מקצוע, מה שעומד מול עיניהם של אלה שחולקים מניסיונם, הוא טובת הכלל. אנשי מקצוע שפועלים בקהילות מקצועיות מבינים ששיתוף פעולה ולא תחרות, יביא לא רק לצמיחה של התחום, אלא פעמים רבות גם לחדשנות ושימור ידע. אומרים שמנהיגים גדולים הם אלה שיודעים לייצר רציפות, כך שהתהליכים שקידמו לא ייפסקו עם עזיבתם. גם אנשי מקצוע טובים מעבירים את הידע שלהם הלאה כדי לתמוך במקצוע, בארגון או בעולם. עוד על קהילות מקצועיות כאן. על קהילות ככלי להעברה ושימור של ידע, תוכלו לקרוא כאן.
כבר מעל שנתיים שאני חוקרת, קוראת, נוברת ולומדת על ההשפעות השליליות של הטכנולוגיה בכלל, ושל הרשת בפרט. מפעם לפעם אני מזכירה לעצמי שזו לא הטכנולוגיה, הדיגיטל או המדיה החברתית שרעה או בעייתית מיסודה, אלא השימוש שלנו בה. מדי פעם כדאי גם להיזכר שלמרות הצדדים הבעייתיים, יש גם יופי ועשיית טוב ברשת. מקווה שסיפקתי גם לכם הצצה קטנה לטוב הזה. כמו תמיד, אשמח לשמוע מה חשבתם.
