במחקר של IPSOS שפורסם לאחרונה, ובדק את השפעת הקורונה על הישראלים, רואים כי:
- 85% מהישראלים מצהירים כי בהינתן האפשרות, הם יעדיפו לקנות אונליין ולא להגיע פיזית לחנות.
- 40.8% מהישראלים אומרים שהם קונים יותר באונליין לעומת התקופה שלפני משבר הקורונה.
- 22.1% מהישראלים ביצעו בתקופת המשבר, בפעם הראשונה, פעולה בנקאית דרך המחשב או דרך הסמארטפון.
אם יש עסקים שחשבו עוד קודם שיש להם זמן לעבור לדיגיטל, עכשיו כולם מבינים שכמעט כל עסק צריך לעשות, בצורה זו או אחרת, טרנספורמציה דיגיטלית.
אבל פעמים רבות, צמד המילים טרנספורמציה דיגיטלית מפחיד אותנו.
על מנת שנתחיל להתיידד עם המושג הזה, החלטתי לספר לכם על הטכנולוגיות שקשורות אליו. לא בגלל שאני מומחית לאותן טכנולוגיות (אני לא), אלא כי אני מאמינה שידע והבנה גורמים לנו להפסיק לפחד, ועוד כי אני בטוחה שגם נושאים מורכבים אפשר להסביר במילים פשוטות, וזו המשימה שלקחתי על עצמי כאן. אתם תשפטו אם הצלחתי בה.
ראשית, כדאי שנאמץ מבט מפוכח על הטרנספורמציה הדיגיטלית
המילה טרנספורמציה היא מילה גדולה. ארגונים ועסקים שלא בהכרח יודעים מה היא אומרת, כבר התחילו לעשות טרנספורמציה דיגיטלית לעסק שלהם. אלו יכולות להיות פעולות קטנות יחסית כמו הקמת אתר או כתיבת תוכן ברשתות החברתיות, מענה בוואטסאפ או הודעה אוטומטית בדף הפייסבוק.
כיום, כשאנשים מחפשים שירותים, מוצרים ואפילו פתרון לבעיות ברשת (תמיכה, שירות לקוחות או פשוט תשובה לשאלה) – למעשה כל עסק צריך שתהיה לו נוכחות דיגיטלית. המנעד של הנוכחות הזו הוא רחב מאוד. הוא יכול להתחיל בדף עסקי בפייסבוק, ולהסתיים בתהליכים שלמים שנעשים בצורה דיגיטלית.
כשהאינטרנט והדיגיטל החלו, הרעיון היה בעיקר לעשות "דיגיטציה" לתהליכים ויכולות קיימים. כלומר, הטכנולוגיה היתה תחליף לקיים, מה שאפשר שימוש קצת שונה במשאבים, שיפור תהליכים וכד', מבלי לשנות לגמרי את חוקי המשחק. רוב הארגונים המשיכו לעשות מה שהם עשו, רק בדרכים קצת שונות. לדוגמה – במקום להגיע לבנק להפקיד שיק, אפשר להפקיד אותו דרך הסמארטפון. התהליך עצמו כמעט זהה, אבל הוא נעשה בצורה דיגיטלית ולא רק פיזית.
היום, כבר מדברים על שינוי מהותי בליבה של התהליכים, ולא רק התאמתם לעידן הדיגיטלי. הטרנספורמציה הדיגיטלית של היום היא כבר לא מעבר משיטת עבודה אחת לשניה, אלא יותר "החלפה" של חלקים מהותיים בארגונים. זו אחת הסיבות שצמד המילים הזה מאיים כל כך – ארגונים צריכים לשנות את החשיבה כדי לעשות טרנספורמציה דיגיטלית אמיתית. עוד על שינוי החשיבה, כאן.
כדי להבין איך זה יכול לקרות, כדאי שנכיר את הטכנולוגיות שמאפשרות את ההחלפה הזו. אנסה להסביר בצורה הכי פשוטה שאני יכולה.
אילו טכנולוגיות קשורות לטרנספורמציה דיגיטלית?
Cloud Computing – טכנולוגיית ה"ענן"
הרעיון מאחורי יכולות הענן הוא שאפשר להשתמש בכל מיני מאגרים משותפים של תוכנות וחומרות, רשתות מחשבים, שרתים, מאגרי מידע, אפליקציות ועוד. השימוש והגישה למאגרים האלה נעשה בדרך כלל דרך האינטרנט, ולכן ה"עומס" עובר מהארגון לענן.
טכנולוגיית הענן התפתחה כי מפתחים עצמאיים ובתוך חברות חיפשו דרכים לחסוך זמן ומאמץ שנדרש כדי לרכוש, להתאים ולנהל תשתיות חומרה. כך במקום שכל ארגון ירכוש ויתאים לעצמו כלים, ניתן להשתמש בכלים "מוכנים" או כמעט מוכנים ורק לבצע התאמות מינימליות. הענן הוא גמיש – כל אחד יכול לקבוע מה הוא צריך, מתי, וכמה, ולשלם בדיוק על זה. כלומר הענן הוא בעצם פלטפורמה שעל גביה יש שירותים, תוכנות, מידע ועוד, זמין לשימוש של מי שרוצה.
יכול להיות שגם אתם משתמשים בטכנולוגיה הזו אם אתם נעזרים בגוגל דרייב או מייקרוסופט דרייב לשמירת קבצים, או אפילו דרופבוקס לשמירת התמונות מהחופשה האחרונה. גם הצ'אט האחרון שלכם בפייסבוק, כמו כל הנתונים ברשת החברתית, נשמרים בענן. ואם אתם צופים בסדרה בנטפליקס או שומעים מוזיקה בספוטיפיי, אתם גם נעזרים בשירותי ענן.
עוד דוגמאות והסבר על הטכנולוגיה, כאן.
BIG DATA
ידע מאז ומתמיד היה מקור לכוח, ולכן נתונים היו ונותרו חשובים. המושג ביג דאטה הגיע מתחומי האסטרונומיה וחקירת הגנום בתחילת שנות ה 2000. פעם, איסוף נתונים דרש הרבה משאבים (זוכרים את קבוצות המיקוד והסקרים הטלפוניים?). זו הסיבה שלמדנו להסתמך על סטטיסטיקה ומדגמים. אבל היום, בעזרת האפשרויות של הענן הגמיש שמספק יכולות אחסון כמעט בלתי מוגבלות, ותוכנות שמאפשרות לעבד נתונים רבים במקביל, אין כמעט צורך במדגמים. בעידן שלנו, יש אפשרות לקחת בחשבון כמות אדירה של נתונים (כולל סטיות התקן והיוצאים מן הכלל), מה שמאפשר לארגונים לבצע תחזיות מבוססות על כל הנתונים הקיימים ולא על ממוצעים או מדגמים.
עוד קצת על מה זה ביג דאטה (ולמה כמות הנתונים הגדולה זקוקה לשירותי הענן) – בסרטון הבא:
AI – Artificial Intelligence – בינה מלאכותית.
המדע וההנדסה שעומדים מאחורי יצירת מכונות חכמות ותוכנות מחשב שמסוגלות ללמוד ולפתור בעיות בדרכים שדורשות אינטיליגנציה אנושית. למשל למידת שפה, תרגום, עיבוד וזיהוי תמונה, חיזוי סיכונים ועוד.
התחום הכי מרגש (עד כמה שבינה מלאכותית יכולה לרגש) הוא בעיני למידת מכונה – רצף אלגוריתמים שלומדים מדוגמאות וניסיון. אותם אלגוריתמים מנתחים מתמטית מגוון של נתונים (תמונות, טקסט, צלילים וכד'), וגם את היחסים ביניהם כדי להסיק מסקנות. הם משתמשים בביג דאטה כדי לדייק יותר ויותר. הדוגמה הכי פשוטה ללמידת מכונה היא זיהוי תמונה. דמיינו שהייתם צריכים ללמד מחשב לזהות תמונה של חתול. פעם הייתם צריכים להזין המון נתונים כמו גדלים של חתולים, צבעים, מאפיינים, תנועות ועוד. היום פשוט מזינים כמות אדירה של תמונות של חתולים, והמכונה מלמדת את עצמה לזהות חתול, מתוך הנסיון והדוגמאות. זה יכול להיעשות בצורה מבוקרת (בה אנחנו נותנים למכונה פידבק מתי מדובר בחתול ומתי לא, ובוחרים אילו דוגמאות לכלול), ובצורה בלתי מבוקרת (מה שפעמים רבות גורר ביקורת ופחד שהמכונות ישתלטו על בני האדם).
נשמע לכם מאיים? דעו לכם שבטח כבר פגשתם בינה מלאכותית בחיי היום. יש לכם טלפון חכם? אולי פגשתם כבר את אלקסה וסירי – הן שתי דוגמאות לשימוש בבינה מלאכותית. גם הרעיון מאחורי הפיד והאלגוריתם של הרשתות החברתיות מבוסס על בינה מלאכותית – הוא לומד את ההעדפות שלנו ומתאים לנו תכנים. גם שירותי הסטרימינג ממליצים לנו על סדרה, סרט או אלבום בהתאם ללמידה שלהם את ההתנהגות שלנו – גם זה נעשה ע"י בינה מלאכותית. דוגמה נוספת היא הצ'אטבוטים, שמתקשרים איתנו ממש כאילו הם אנשים ולא רובוטים.
שימושים יומיומיים נוספים לבינה מלאכותית, כאן.
IOT – Internet of Things
הרעיון הבסיסי של הטכנולוגיה המרתקת הזו הוא לחבר כל מכשיר שיש לו יכולות תקשורת ועיבוד, לאינטרנט – ואז הוא יכול לשלוח ולקבל נתונים. מכוניות, מטוסים, בניני משרדים, בתים, מפעלים, ערים, גשרים, מנהרות ונמלים יכולים להיות בעתיד בעלי אלפי מחשבים ומצלמות חכמות כדי לקבל, לנתח ולהגיב לתנאים ותצפיות. כבר היום קיימות אפליקציות של IOT שמספקות ערך רב לתעשייה ולממשלות. חישבו למשל על תעשיית האנרגיה – באמצעות סנסורים חכמים בקצה (למשל במפעל או בבית שלכם), ניתן בכל רגע נתון לדעת מהי האנרגיה הנדרשת בכל מקום, והאפליקציות מחלקות אנרגיה חשמלית רק לפי מה שבאמת צריך, ולכן יש להן ערך רב בחסכון אנרגיה.
הנה הסבר נחמד:
שימושיים יומיומיים באינטרנט של הדברים כוללים שעונים חכמים, שימוש בסנסורים להעברת מידע רפואי מחולים למטפלים או רופאים, שליטה במזגן או בתנור מהסמארטפון (ובכלל יכולות הבית החכם), ועוד.
אז האם צמד המילים "טרנספורמציה דיגיטלית" קצת פחות מאיים עכשיו? האם אחת מהטכנולוגיות האלו מעניינת אתכם במיוחד? האם אתם כבר משתמשים בהן בעסק או בבית? אשמח לשמוע.
