מי שמכיר אותי כבר יודע שלמרות שאני מרצה, קוראת, לומדת ומייעצת על קהילות, אני לא ממהרת להצטרף אליהן. זה כנראה האופי המופנם שלי שמחפש תמיד מערכות יחסים אינטימיות ושקט, ומתקשה למצוא אותם בקהילות.
אבל יש סוג אחד של קהילות שתמיד נראו לי קצת אחרות בנוף – קהילות מקצועיות. הן מרתקות בעיני, ועליהן אני גם הכי אוהבת להרצות.
לאחרונה, ממש במקביל לקורס שהעברתי בבר אילן להקמת קהילות בוגרים מקצועיות, הצטרפתי לקבוצה של דוקטורנטים שעוסקים, כל אחד מזווית אחרת, בחקר השיח ברשת.
הם אמנם לא קוראים לה קהילה, ואפילו לא מקצועית, אבל הקבוצה המקסימה שהוקמה ע"י אבישי גרצ'וק וטל חן, היא קהילה מקצועית מושלמת ומיוחדת. החלטתי שראוי לספר לכם עליה כדי להבין קצת יותר לעומק מה יכול לקרות בקהילת חוקרים מקצועית ואולי לעזור לעוד קהילות כאלו לצוץ באקדמיה.
תזכורת – קהילות מקצועיות
קהילות מקצועיות, או באנגלית Communities of Practice (ויש מי, שבצדק, קורא להן בעברית קהילות פרקטיקה), הן קהילות של אנשים שמתאחדים סביב תחום עיסוק. הקהילות האלו קמות במטרה לפתח ידע עמוק יותר בתחום מסוים, באמצעות קשרים בין אנשים.
עפ"י צמד החוקרים, אטיאן ונגר וז'אן לווה, שנחשבים לאבא ואבא (תודו שהתקדמנו בחיים) של הקהילות המקצועיות, כדי שנקרא לקהילה קהילה מקצועית צריכים להתקיים שלושה תנאים:
- הדומיין – תחום משותף לחברי הקהילה.
- הקהילתיות – אינטראקציה תמידית וקשרים בין חברי הקהילה.
- העיסוק – חברי הקהילה צריכים לעסוק בפועל בנושא שסביבו הקהילה מתאחדת.
עפ"י הספר הכי ממצה על קהילות מקצועיות, קהילות מקצועיות מבוססות על הרעיון של למידה חברתית: אנחנו לומדים זה מזה, דרך סיפורים. את הרעיון הזה גילו שני האבות המדוברים כשהם חקרו את עבודתם של טכנאי צילום בחברת XEROX וגילו, שלמרות שבחברה יש הדרכות מוסדרות וצ'קליסטים מתודולוגיים, הטכנאים הכי מוכשרים הם לאו דווקא אלה שעובדים לפי השיטה. כשהם חפרו קצת, הם גילו שבכל בוקר נאספים טכנאי הצילום במטבחון, לפני יום העבודה הכולל תיקון תקלות, ועם הקפה של הבוקר, הם מחליפים חוויות מיום העבודה הקודם. הטכנאים לומדים זה מזה איך לפתור בעיות, דרך הסיפורים הקטנים והאישיים בפינת הקפה.
מה קורה בקהילת החוקרים שלי?
אנחנו נפגשים אחת לשבועיים, בקמפוס, כדי להחליף רעיונות וללמוד זה מזה. זה תמיד כולל כיבוד מפנק, אווירה נעימה ופירגון הדדי. הזמן אף פעם לא מספיק לנו!
אנחנו מחליפים רעיונות, חולקים הצלחות, מתייעצים על אתגרים, מעבירים ידע ודנים במתודולוגיות שונות למחקר שיח. כל אחד מחברי הקהילה משתף בפתיחות בשלבים שהוא עובר כרגע, ומספר על המחקר שלו לטובת שאר החברים. יש כל כך הרבה מה ללמוד זה מזה.
כבר מזמן טענתי שקהילה יכולה להפוך לבית מקצועי, והנה אני רואה את זה קורה בפועל. מסתבר שבקבוצה הזו אפשר למצוא מתודולוגיות, ספרות רלוונטית, גישות שונות, כלים חשובים והמון טיפים. זה שווה זהב. הטיפים הקטנים שאני קיבלתי במהלך 3 חודשים קידמו אותי כל כך בחשיבה על הצעת המחקר שלי. נפגשתי כבר אחד על אחד עם כמה מהחוקרים וזה עזר לי להתקדם ולפתוח את הראש. הרעיון של קהילה כבית מקצועי הוא שאפשר לקבל במקום אחד המון ידע שקשור לתחום. זה בדיוק מה שקורה בקהילה של חוקרים.
למה כדאי לחוקרים להצטרף לקהילה כזו?
- הפגת הבדידות – רוב החוקרים באקדמיה פועלים לבד. לכל אחת יש את התחום הספציפי אותו היא חוקרת ולרוב אין לה עם מי להתייעץ או לחלוק מחשבות, מלבד המנחה. בקהילה כזו אפשר להתייעץ, לשתף, לקטר, לחלוק, לעזור אחד לשני ובעיקר להיות ביחד במסע המורכב הזה של הדוקטורט.
- סיעור מוחות – קהילת חוקרים היא הזדמנות מעולה לדבר ולעבד ורבלית סוגיות ואתגרים. מה שאנחנו רגילים לעשות בכתב, מתאפשר בקהילה בעל פה, מול כמה אנשים שרוצים להקשיב ולסייע, מתוך חיבור ופירגון, אבל גם מתוך ההבנה שהם לומדים מזה ויכולים ליישם גם במחקר שלהם.
- למידת עמיתים – למידה משותפת. כשחברת קהילה מציגה את המתודולוגיה שלה, או ספרות מחקרית רלוונטית, כולם יכולים ללמוד ממנה. מדובר בהעברת ידע בצורה כל כך נעימה, אנושית ומפרגנת.
- מנעד רחב של זוויות ומחקר – על אותה התופעה ניתן להסתכל מכמה זוויות. בדרך כלל חוקרים בוחרים זווית אחת, ושאר הזוויות לא תמיד גלויות בפניהם. בקהילה כזו החוקרים מביטים בתופעות מתוך עולם מקצועי שונה, מתודולוגיות שונות, רקע והקשר שונים. כך יש לנו אפשרות להרחיב את הידע שלנו ולהכיר עוד דרכים להסתכל על התופעות שאנחנו חוקרים.
- קשרים – מעבר להיכרות עם עוד אנשים מעניינים (ובמקרה שלי מקסימים אחד אחת), הקשרים שמתפתחים בקהילה כזו יכולים לשמש אותנו בעתיד למחקרים משותפים, עזרה הדדית, שיתופי פעולה עסקיים או מקצועיים, ועוד. קשרים הם מפתח להתקדמות ולצמיחה מקצועית ואישית, בעיני.
- התייעצות נקודתית – חיפוש מתודולוגיה מסוימת, שאלה קטנה לגבי כנס או הרצאה, אתיקה או תהליך כלשהו? בקהילה כזו אפשר לקבל מענה מהיר שמבוסס על ניסיון של אחרים.
- ניסיון בהרצאות והצגת המחקר – בכל מפגש של הקהילה, חברי קהילה יכולים להתנסות בהצגת המחקר, מתודולוגיות, ספרות רלוונטית וכד'. רוב החוקרים יצטרכו בשלב זה או אחר להרצות בכנסים או קורסים, ולכן הקבוצה יכולה לשמש להם כסוג של פיילוט במקרה שאין להם ניסיון בעמידה מול קהל. אפשר ומומלץ גם לקבל משוב משאר החברים.
- תמיכה – לפעמים פשוט בא לנו לקטר על הדרך, על הבירוקרטיה, על חוסר פירגון או על אתגר שאנחנו חווים. בקהילה טובה החברים מקשיבים, תומכים, נותנים חיבוק או עצה קטנה. לפעמים כל מה שאנחנו זקוקים לו זה שמישהו יגיד לנו "גם אני הייתי שם. זה יעבור".
למה כדאי גם לאוניברסיטאות להשקיע בקהילות חוקרים מקצועיות?
מעבר לתועלות לחברי הקהילה, יש יתרונות חשובים גם לארגון בו הקהילה פועלת, ואפילו לתחום עצמו:
- שיפור המחקרים עצמם – יותר ידע שעובר בקהילות עשוי להשפיע על מחקרים טובים יותר וזה כמובן משפיע על האוניברסיטה עצמה, מיתוגית ומקצועית.
- שיתופי פעולה בין חוקרים – שעשוי להוביל למחקרים, מאמרים, פרויקטים משותפים ומיזמים מעניינים.
- חדשנות – מדובר באחד היתרונות הבולטים של קהילות מקצועיות. כשאנשי מקצוע נפגשים לדון יחד, הם לא רק מפרים זה את זה, אלא מעלים את רמת התחום כולו. רעיונות יצירתיים תורמים לכולם.
- המשך הקשר עם חוקרים גם לאחר שסיימו ללמוד – האוניברסיטה יכולה להמשיך את הקשר דרך הקהילות הללו. זו לא סתם קהילת בוגרים כללית, אלא קהילה מקצועית שיכולה להמשיך להביא ערך לבוגרים ולכן הם ימשיכו את הקשר איתה.
- הפחתת העומס על מנחים וצוות מקצועי – כשחוקרים מוצאים מענה אצל החברים, הם פונים פחות למנחים, למרצים ולצוות המקצועי. אלו יכולות להיות סוגיות טכניות, שיתוף כלים, ספרות רלוונטית וכד'.
לסיכום, קהילות חוקרים מקצועיות יכולות להפוך את המסע המורכב הזה של הדוקטורט לנעים יותר, מהיר יותר וגם מקצועי יותר. מניסיוני, כדאי לכל חוקר להצטרף לקהילה כזו. ואם אין עדיין במוסד שבו אתם לומדים, אולי תהיו אתם אלה שתקימו אותה?
תודה ענקית לטל ולאבישי שיצרו עבורנו את המרחב המיוחד והמצמיח הזה. ואם אתם חושבים להקים קהילה מקצועיח, אשמח לסייע.
9 תגובות
בא לי להצטרף לקבוצה הזו. אפשר בלי הבוג'ארס של להתחיל דוקטורט? 🙂
גיל אהובה. כרגיל עשית חשק להיות במקום שאת כותבת עליו. פוסט חשוב. צריך לעודד הקמה של קהילות כאלה באוניברסיטה.
בא לי להצטרף לקבוצה הזו. אפשר בלי הבוג'ארס של להתחיל דוקטורט?
גיל אהובה. כרגיל עשית חשק להיות במקום שאת כותבת עליו. פוסט חשוב. צריך לעודד הקמה של קהילות כאלה. עפה במחשבות
יש מצב שנוכל להכניס אותך 😉
ויאללה, אנחנו עפות יחד…
גיל יקרה! היטבת לתאר את התהליכים המפרים שעוברים בקבוצה, שגורמים למיקוד משותף וקפיצה קדימה. זכינו !
ממש זכינו 🙂
גיל יקרה, תודה רבה על הסבר מפורט ומעניין בנושא קהילות מקצועיות, הדוגמאות והמרחב האקדמי סייעו לי להעריך יותר את התחום.
אין עלייך🙏
תודה דור. איזה כיף שאת חולקת איתי את המרחב הזה 🙂
תודה על האינפורמציה הרחבה והתובנות העמוקות.
הזדהיתי עם המאמר והזכיר לי את קהילות הידע שהקמנו באחת מחברות הגדולות בארץ לפני שנים.
מעניין מאד. אשמח לשתף.
תודה חיה, אשמח גם שתשתפי…